בדיקת אקסום עוברי בוחנת את רצף הגנים ב-DNA של העובר, המופק לרוב מדגימת מי שפיר או מדיגום סיסי השלייה. מטרת הבדיקה היא למצוא את אותם שינויים גנטיים (וריאנטים), אשר יש להם משמעות רפואית, כלומר כאלו שיובילו למחלות המופיעות קשות ולפגיעה משמעותית שעלולה להתבטא במחלה קשה ואף במוות מוקדם ושאינה לרוב ברת טיפול.
למי מתאימה בדיקת ריצוף אקסום עוברי?
הבדיקה מתאימה לכל זוג המעוניין בכך. הבדיקה מומלצת במקרים של ממצאים משמעותיים בבדיקות הדמיה בהריון. הבדיקה אינה ממומנת במסגרת סל השירותים הממלכתי בישראל. המימון הינו פרטי.
מהם יתרונות בדיקת ריצוף אקסום עוברי?
בדיקת האקסום העוברי מאפשרת לסרוק את גנים רלוונטיים לשינויים גורמי מחלה ("פתוגניים") או כאלו החשודים כגורמי מחלה בסבירות גבוהה, וכל זאת ברמת דיוק גבוהה וביכולת הבחנה של שינויים באות בודדת. כתוצאה, הבדיקה מאפשרת אבחון מוקדם של מחלות גנטיות רבות ומאפשרת להורים קבלת החלטות המותאמות לאבחנה וכן מספקת מידע חשוב להריונות הבאים.
מהו המטען הגנטי של האדם (הגנום)?
הגנום האנושי הוא שרשרת ארוכה של אבני בניין (אותיות) בשם נוקלאוטידים, המאחסן בתוכו את המידע התורשתי הדרוש לבניית החלבונים בתאים. השרשרת הארוכה הזו מסודרת במארזים הקרויים כרומוזומים. לרוב האנשים 23 זוגות כרומוזומים (סה"כ 46). בכל זוג, כרומוזום אחד הורש מהאם והשני מהאב.
ישנם ארבעה סוגי נוקלאוטידים, המיוצגות באותיות A,G,C,T. הסדר של הנוקלאוטידים, או רצף ה- DNA, הוא בעל חשיבות רבה בפעילות התקינה של התאים. רצף ה-DNA כמעט וזהה בין כל בני האדם, וההבדלים הקטנים בינינו ברצף ה-DNA מהווים חלק מהבסיס לשונות בין בני האדם. מתוך כלל הגנום רק כ – 1.5% ממנו מהווה רצפים (של נוקלאוטידים) בהם קיים מידע תורשתי לבניית החלבונים – כלומר, רצף DNA המקודד לחלבון, הקרוי גן.
מהו ריצוף DNA?
ריצוף DNA הוא הפעולה בה קוראים את הסדר, או הרצף, של הנוקלאוטידים בשרשרת הארוכה של ה-DNA.
מהו ריצוף אקסום?
ריצוף אקסום הוא ריצוף DNA המתמקד באקסונים – האזורים בגנום המקודדים לחלבונים, כלומר – הגנים עצמם. בגנום שלנו מוערך כי יש כ – 23,000 גנים. אמנם, רצפי הגנים מהווים כ-1.5% בלבד מכלל הגנום, אולם שינויים (וריאנטים או מוטציות) בהם אחראים על 80%-85% מכלל המחלות הגנטיות באדם.
מהו וריאנט?
וריאנט הוא כל שינוי ברצף ה-DNA, כלומר, שינוי בסדר של הנוקלאוטידים בשרשרת הארוכה, כאשר משווים אותו לרצף גנום ידוע ותקין. שינויים אלו יכולים להיות החלפה של נוקלאוטיד אחד או יותר, או שינויים כמותיים – חסר או הוספה של נוקלאוטידים. במקרים רבים, לשינויים אלו אין משמעות רפואית כלל. במקרים אחרים, וריאנט בגן מסוים יכול להוות את הבסיס למחלה עקב תפקוד לקוי של החלבון אליו אותו גן מקודד. לעתים, מחלות אלו עלולות להיות קשות ולהתבטא מגיל צעיר או אפילו עוד במהלך ההריון.
האם בדיקת האקסום מזהה את כלל המחלות והתסמונות הגנטיות באדם?
לא. ישנן לכך מספר סיבות:
הבסיס הגנטי של מחלות רבות אינו ידוע או לא מאופיין היטב, ויתכן כי גן מסוים, שכיום לא ידוע לגביו דבר, יתגלה בהמשך כקשור לתסמונת כלשהי.
מחלות של גיל מבוגר (כמו אלצהיימר או פרקינסון) אינן מדווחות במסגרת בדיקת האקסום העוברי.
מגבלות טכניות של הבדיקה. בדיקת האקסום מתמקדת באותם אזורים המקודדים לחלבונים, אך ישנם גם שינויים אחרים שיכולים להוביל למחלות – למשל שינויים באזורי בקרה של גנים או מחלות גנטיות הנגרמות כתוצאה של הגדלה של אזורים חזרות אשר אינם נבחנים בבדיקת אקסום.
אבחון מחלות הנובעות משינויים בגנום המיטוכונדריאלי ("בתי החרושת" של יצור האנרגיה בתאים המכילים רצף קצר של DNA ומורש רק מהאם) תלוי במספר גורמים אשר לעתים קרובות קשה לאתר בדיוק בבדיקת אקסום.
מחלות שאינן גנטיות מובהקות אלא "נרכשות" או רב גורמיות
שינויים בעלי משמעות לא ברורה בבדיקת אקסום
כמות השינויים האפשריים בבדיקת אקסום היא עצומה. שינויים אלו יכולים להיות לעתים גורמי מחלה ובמקרים אחרים חסרי חשיבות. יחד עם זאת, שינויים רבים הם כאלו שלא ניתן לקבוע לגביהם בוודאות את משמעותם. תוצאות שמשמעותן אינה ברורה אינן מדווחות (למעט במקרים חריגים על פי שיקול קליני) .
מדוע מומלץ לבצע במקביל בדיקת אקסום גם להורים ?
ההמלצה לבצע בדיקת האקסום העוברי הינה במודל טריו (עובר ושני הורים). הסיבה לכך היא, שלעתים קרובות נתקלים בבדיקת העובר בווריאנטים בעלי משמעות שאינה ברורה. המצאות של אותו הווריאנט באחד ההורים, או בשניהם, מאפשר להבין בצורה טובה יותר את המשמעות הרפואית של השינויים שאותרו ולכן גם מקצר את לוחות הזמנים לתוצאה מיטבית
האם גם ההורים מקבלים תשובה על ממצאים בבדיקת האקסום שלהם?
ההורים לא נבדקים באותו אופן כמו העובר. בדיקת ההורים מוגבלת למספר סוגי ממצאים:
ממצאים שניוניים (ACMG secondary findings) – מדובר ברשימת גנים שנקבעה ע"י איגוד הגנטיקאים האמריקאי (ACMG). הימצאות של וריאנט גורם מחלה באחד מגנים אלו מחייבת דיווח ללא קשר לסיבת הבדיקה, מאחר שמדובר בגנים שבמידה ומאותר בהם שינוי יש לכך משמעות קלינית עבור הנבדק. רשימה זו מתעדכנת אחת לשנה. בשנת 2025, הרשימה כוללת 84 גנים .
ממצאים אקראיים (Incidental findings) – לעתים, במהלך ניתוח התוצאות יתכן ומאותר שינוי גורם מחלה באחד ההורים או בגן שלא עומד בקריטריונים שנקבעו לדיווח בבדיקת עובר. ההורים יכולים לבחור אם הם מעוניינים לדעת או לא על שינוי שכזה..
נשאות משותפת – הבדיקה אינה מהווה בדיקת סקר גנטית מורחבת לאיתור נשאים של מחלות תורשתיות ואינה מחליפה בדיקות מסוג זה. לכן, ככלל שינויים המהווים נשאות למחלות רצסיביות (צורת התורשה שבה "נשאות" של שינוי על עותק יחיד אינה גורמת לתסמינים) לא ידווחו אצל ההורים ו/ או אצל העובר. יחד עם זאת, במידה ומאותרת נשאות משותפת אצל בני הזוג לאותו הגן (המהווה סיכון של 25% לעובר חולה במחלה זו ) או נשאות למחלות בתאחיזה ל-X אצל האם (המהווה סיכון של 50% לזכר חולה במחלה זו ) מקובל לרוב לדווח על הנשאות במסגרת בדיקה זו, אלא אם בני הזוג אינם מעוניינים בכך .
